הסיפור שלי
שמי יפה,
את הסודות של בישול אוכל עיראקי למדתי מאמי עליה השלום (בתמונה) כאשר “לקחתי את המושכות” לידיי בימים שכבר איבדה את כוחותיה. החלטתי כי את המסורת הזאת אי-אפשר לעצור ושאני מחויבת להעביר אותה הלאה לדורות הבאים במשפחתנו, כאשר בכל יום ששי אני מכינה להם את ארוחת הצהריים של אמא, שהם כל-כך אוהבים.
לאחר פטירתה של אמא ז”ל, התלבטנו בעלי ואני רבות לגבי הדרך המכובדת והטובה ביותר להנציח את זכרה, עד אשר נולד במוחי הרעיון לערוך סדנאות בישול עיראקי. כי הרי המטבח היה “קודש הקודשים” של אמא, ושמה הלך לפניה כאשה טובה ובשלנית מעולה.
באחד הימים שהבאתי איתי לעבודה את ארוחת הצהרים שלי, החלטתי לתת אותה לאמה של חברתי (אשה חולה ממוצא עיראקי), זאת מכיוון שחברתי סיפרה לי לא פעם שאמה מתגעגעת לאוכל עיראקי. ביום ראשון, לאחר שבכל מהלך השבת חיפשה אותי חברתי להודות לי, היא סיפרה לי כי אמה התרגשה מאד מהארוחה ושהיא ממש הרגישה את אותו הטעם הביתי אליו היא כל-כך רגילה.
כאן נפל הפור והדרך ל”הפצת התורה” היתה קצרה. מצאתי לנכון כי עריכת סדנאות בישול היא הדרך הטובה ביותר לכך. במיוחד שמאד חשוב לאמא שבדרך זו אני גם דואגת לתרום את חלקי לשימור של חלק חשוב מהמורשת של העדה הנפלאה הזאת. מאז, כל החברות שמתגעגעות לתבשילים עיראקים ומעוניינות להעשיר את תפריטי הבישול שלהן מודות לי על כך ומפיצות גם הן את הבשורה בקרב חוג המכרים שלהן.
